בשבוע שעבר דווח על עימות חריף שהתפתח בישיבה של מועצת הנגידים של הסוכנות לאנרגיה אטומית בין הנציג הישראלי למועצה, ישראל מיכאלי, לראש הסוכנות מוחמד אל-בראדעי, בנוגע להאשמות ישראל כי חקירת הסוכנות באתר הגרעיני בסוריה היתה מוטה לטובת דמשק. במהלך הדיון אף הטיח אל בראדאי במיכאלי כי "אתם אפילו לא חברים באמנה לאי הפצת נשק גרעיני ואתם אומרים לנו מה לעשות. נודה לכם אם תפסיקו להטיף לנו".
ישראל לא חתומה על האמנה הקוראת לאי הפצתו של נשק גרעיני (NPT) מתוקף הסכם בין ראש הממשלה גולדה מאיר ונשיא ארה"ב ריצ'ארד ניקסון (1969). במסגרת ההסכם הכירה ארה"ב ביכולותיה הגרעיניות של ישראל ולא דרשה ממנה להצטרף לאמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני בתמורה לכך שישראל תשמור על פרופיל גרעיני נמוך ולא תחשוף את יכולותיה הגרעיניות באמצעות ניסוי או הצהרה. תאום המדיניות הגרעין הישראלית אף נחשב מאז לאחד מרכיבי היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב.
לאחרונה פרסם מכון ראות את המסמך 'מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל', המתאר את מדיניותה של ישראל להימנע מלחשוף את מידת הפיתוח והיכולות שלה בתחום הגרעין, מדיניות שמהווה רכיב מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל.
למסמך מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל לחצו כאן.
