שתי ההצעות האחרונות המונחות על שולחן הממשלה – רישות הארץ ברכבות והשינויים במדיניות הקרקעות – הן חלק מתפישה ארוכת שנים וחוצת מפלגות שמבקשת לפתח את ה'פריפריה' ולמשוך אליה אוכלוסייה איכותית (ר' תכניות צפונה ודרומה). אולם, עובדה ידועה היא שהמהלכים שננקטו עד היום לא הביאו לנהירה אל ה'פריפריה' ולא לצמצום הפערים החברתיים כלכליים ביחס למרכז (ר' מירובסקי,TheMarker ,29.7, ודו"ח חברת צנובר בנושא). אנו טוענים שביצוע הצעות אלה לבדן, לא סביר שיביא לשגשוג הכלכלי והחברתי הרצוי ב'פריפריה'.
אחת ממטרות הרפורמה במדיניות הקרקעות היא הוזלת מחירי הדיור בכל הארץ. דא עקא, נראה כי המחיר איננו השיקול המרכזי ברכישת דירות ב'פריפריה'. היום ניתן למצוא ב'פריפריה' דירות זולות רבות שעומדות ריקות. כך, בין אם מחירי הדירות ברחבי הארץ ירדו כמצופה בשיעור אחיד ברחבי הארץ, ובין אם דירות במרכז יהפכו לנגישות יותר עבור משקי בית מן ה'פריפריה', צפויה העצמה של מגמת המרכוז שקיימת ממילא בישראל (נתוני הלמ"ס, 2005). המשמעות היא זליגה של האוכלוסייה החזקה, היצירתית והאיכותית מרחבי הארץ אל המרכז, תוך החלשה נוספת של ה'פריפריה'.
רישות הארץ באמצעות רכבות הוא מהלך חשוב ומועיל לתושבי ה'פריפריה' הנוכחיים אך ספק אם הוא יביא לבדו למשיכת אוכלוסייה איכותית. מחקר של מנהל הכנסות המדינה שהתפרסם השבוע מראה כי כבר כיום אנשים מעדיפים לגור במרכז ולנסוע למקומות עבודה מרוחקים. הגברת הנגישות, אם לא תלווה בצעדים נוספים, תעצים מגמה זו.
המסקנה המתבקשת היא שאין די ברפורמות ובתמריצים הקיימים. דרוש שינוי תפיסתי ויצירת שיח חדש של אזוריות לפיו אזורים המכונים היום 'פריפריה' חייבים להיות מושכים ומשגשגים בזכות עצמם. המפתח לשגשוג של אזורים בישראל טמון בזיהוי הנכסים הייחודיים להם, באשכולות הכלכליים בהם הם יכולים להיות תחרותיים ברמה הגלובלית ובאופי המייחד את אורח החיים באזור. רק אז תגיע אליהם האוכלוסייה שמעוניינת באיכות החיים הייחודית שהם מציעים.
למאמר דעה שפרסמנו בנושא ב-TheMarker, לחצו כאן.
