השבוע סוקר בדה מרקר נאומו של ראש הממשלה ולידו מאמר דעה של גיא רולניק. לדבריו, ראש הממשלה ויועציו סבורים שמדיניות הפיתוח בפריפריה הכרחית אם ישראל מעוניינת לבצע זינוק כלכלי. במקביל, מתגבשת ההבנה שהמדיניות הנוכחית בנושא איננה אפקטיבית ומוצעים כיווני פעולה אפשריים. אנו טוענים שמעבר לזיהוי הנכון של הבעיה, אין בכיוונים המוצעים בכדי להביא לשינוי של ממש במצב הפריפריה.
זיהוי תפישה שאיננה רלוונטית: "סוף עידן האינטליזציה"- רולניק טוען ש"בקרוב יוכרז על מותה של המדיניות לפיתוח הפריפריה באמצעות מענקים והשקעות"…לדבריו, ראש הממשלה מכנה זאת סוף עידן ה"אינטליזציה".
המדיניות האלטרנטיבית: קירוב הפריפריה למרכז על ידי הקמת ערי שינה – הפתרון שמוצע על ידי נתניהו מתמקד בעיקר בקירוב הפריפריה למרכז. רולניק טוען שנתניהו ויועציו מאמינים שהדרך להעלות את רמת החיים בפריפריה היא להפוך אותה לערי שינה – להביא אליה אוכלוסיות חזקות שימשיכו לעבוד במרכז: אלה ייסעו בבוקר בנתיבי התחבורה החדשים למרכז ובערב ישובו לפריפריה. לפי רולניק, ראש הממשלה מכנה זאת סוף עידן ה"שדה בוקריזציה".
המדיניות המוצעת עשויה להביא לצמיחה אבל לא לקפיצת מדרגה – אנו במכון ראות טוענים שבמקרה הטוב, "קירוב הפריפריה" יביא לצמיחה, אבל לא לזינוק כלכלי חברתי. הניסיון העולמי מלמד אותנו שקפיצת מדרגה כרוכה בקפיצות מדרגה אזוריות על בסיס הנכסים הייחודים לאזורים. בהקשר זה, בישראל ישנה שונות גיאוגרפית מובחנת המבוססת על מאפיינים דמוגרפיים כלכליים והסטוריים: הגליל שונה בתכלית מן הנגב, אבל גם מישור החוף שונה במהותו מירושלים. מדיניות שמתמקדת אך ורק בתשתיות ומתעלמת מהיתרונות היחסיים של האזורים בישראל תפגע ביכולתה של ישראל להתחרות ברמה הגלובלית ולבצע זינוק כלכלי שיקרב אותה לעבר 15 המדיניות המובילות באיכות חיים.
להרחבה ראו מאמר דעה קודם שפורסם בנושא.
