מחזון למציאות: הבלוג של מכון ראות

נחמיה שטרסלר כותב בדה מרקר על עדויות ראשוניות לכישלון קו הרכבת באר שבע-דימונה. אחת מהסיבות המרכזיות לטענתו היא העובדה שהרכבת איננה מגיעה למרכז העיר, וכתוצאה מכך זמן הנסיעה בה גבוה בהרבה ביחס לאמצעי תחבורה אחרים. בהקשר זה, אוטובוסים עשויים להתברר יעילים הרבה יותר מרכבות כבדות במדינה כמו ישראל. השיח שעוסק ביכולתם של אמצעי תחבורה לצמצם את זמן ההגעה למוקדי פעילות כלכליים הוא חלק מתפיסה רחבה יותר הרואה בתשתיות כפתרון המוביל לפיתוח כלכלי.
 ברור לכל שתשתיות חשובות לפיתוח אזורי תקין. ואולם, על מנת להביא לפיתוח אזורי אפקטיבי נראה שאין די בצמצום זמן ההגעה וניסיונות לביטול המרחק.
מעבר לנגישות הפיזית למוקדי פעילות כלכלית יש להתייחס לנגישות בהיבטים אחרים כגון יכולות, כישורים וקשרים שהכרחיים למיצוי הפוטנציאל האישי גם כאשר הקרבה פיזית איננה מכשול.
בהקשר הנידון כאן, בצד השקעה ברכבות שיחברו בין ערי פיתוח לבאר שבע, יש להבטיח שלתושבי אזור הנגב תהיה נגישות במובן הרחב גם לשירותים הרבים שניתנים באזור, כמו לדוגמה השכלה גבוהה איכותית בעיר באר שבע. התמקדות בנגישות על שלל מרכיביה עשויה להוליד מדיניות פיתוח אזורית אפקטיבית יותר.