מכון התקנים הישראלי גיבש ב-2007 תקן לניהול 'חוסן בטחוני' שמאפשר לארגונים מכל הגדלים ומכל הסוגים ליטול יוזמה כדי להבטיח את ההמשכיות התפעולית שלהם בעת משבר וחירום.
למרות החשיפה הגוברת של החברה הישראלית לגורמי סיכון כגון טרור, מלחמות ואסונות טבע, למיטב ידיעתנו רק שני תאגידים בישראל – חברת הסלולר מירס ובית החולים רמב"ם – אימצו עד כה את התקן.
ואולם, האינטרס להבטיח את ההמשכיות התפעולית אינו ההיבט היחיד שיש להתייחס אליו כדי להבטיח את חוסנם של ארגונים.
בהקשר זה, הנייר 'רשת חוסן אזרחית' שגובש על-ידי מכון ראוּת יחד עם הקואליציה הישראלית לטראומה ופדרציית יהודי ניו-יורק, מציע תפיסת חוסן רחבה יותר אשר קוראית להטמיע 'תרבות של מוכנות' באלפי עסקים, עמותות ומשקי בית כדי לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהם לטובת החוסן הלאומי והמקומי.
לדוגמה, עסקים ועמותות יכולים לסייע לעלות את המודעות של עובדיהם ובני משפחותיהם לצורך להיערך למצבי משבר ולבנות יכולות בתחום מתן עזרה ראשונה וחילוץ והצלה. כמו כן, יש צורך לסייע במיצוי הפוטנציאל של ההתנדבות האזרחית בעת משבר.
מכון ראוּת פועל כיום יחד עם שותפיו, פיקוד העורף, הקואליציה הישראלית לטראומה ופדרציית יהודי ניו-יורק, על מנת לקדם את התפיסה של 'תרבות של מוכנות' בקרב עשרות גופים עסקיים ועמותות אשר ביכולתם לתרום תרומה מהותית לחוסן הישראלי בעת משבר.
