בניגוד לתפיסה זו, גישת הפלקסיקיוריטי מציעה חלופה בה הגנה על העובדים ועידוד המשק עולים בקנה אחד. גישה זו נשענת בעיקרה על שיפור מתמיד של כושר התעסוקה של העובדים וכתוצאה מכך על הגדלת הפריון של עבודתם.

 חשיבה מסוג משחק סכום-אפס עשויה אולי לעודד צמיחה אך ללא הגנה על תנאי עבודה הוגנים לעובדים לא נצליח להשיג קפיצת מדרגה באיכות החיים בישראל הכוללת צמיחה גבוהה לצד הכללה.

עוד בנושא ר' גישת הפלקסיקיוריטי

הוועדה לבחינת מדיניות התעסוקה בישראל בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין,  פרסמה השבוע מסקנות ביניים.
עיקרי המלצותיה:

•  הצבת יעדים לאומיים בתחום התעסוקה ועוני – הוועדה מציעה את היעדים הבאים, אשר ישוו את שיעורי התעסוקה בישראל לאלו הקיימים במדינות ה-OECD: הגדלת שיעור התעסוקה בקרב גילאי 25-64 לרמה של 76.5% (69.9% כיום) והגדלת שיעור התעסוקה בגילאי 20-24 ל-60% (44.7% כיום) עד שנת 2020. כמו-כן, הוועדה ממליצה על יעד העוני הבא: הגדלת ההכנסה הריאלית נטו של החמישון התחתון בממוצע של 2% לשנה עד שנת 2020. כלומר, תוספת של כ-1,000 ₪ לחודש (הגדלת ההכנסה למשפחה בשליש) להכנסות המשפחתיות בחמישון התחתון;
•  יישום כלל ארצי של תכנית מס הכנסה שלילי;
•  יישום כלל ארצי של תכנית במתווה "אורות לתעסוקה";

   

•  מינוי  של "הממונה על העבודה וההון האנושי" במשרד התמ"ת – הממונה ירכז את כלל המנגנונים העוסקים בתעסוקה והון אנושי תחתיו- הן גופי הביצוע והן גופי האכיפה.

מינוי הממונה על הון אנושי עולה בקנה אחד עם גישת הפלקסיקיוריטי שמקדם מכון ראוּת (לחץ כאן). בבסיס הגישה, ההבנה כי ניתן לשלב בין בטחון לעובד לבין גמישות למעסיק באמצעות טיפוח מתמשך של ההון האנושי כמשאב תחרותי. 

למרות החשיפה הגוברת של החברה הישראלית לגורמי סיכון כגון טרור, מלחמות ואסונות טבע, למיטב ידיעתנו רק שני תאגידים בישראל – חברת הסלולר מירס ובית החולים רמב"ם – אימצו עד כה את התקן.

ואולם, האינטרס להבטיח את ההמשכיות התפעולית אינו ההיבט היחיד שיש להתייחס אליו כדי להבטיח את חוסנם של ארגונים.  

בהקשר זה, הנייר 'רשת חוסן אזרחית' שגובש על-ידי מכון ראוּת יחד עם הקואליציה הישראלית לטראומה ופדרציית יהודי ניו-יורק, מציע תפיסת חוסן רחבה יותר אשר קוראית להטמיע 'תרבות של מוכנות' באלפי עסקים, עמותות ומשקי בית כדי לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהם לטובת החוסן הלאומי והמקומי.  

לדוגמה, עסקים ועמותות יכולים לסייע לעלות את המודעות של עובדיהם ובני משפחותיהם לצורך להיערך למצבי משבר ולבנות יכולות בתחום מתן עזרה ראשונה וחילוץ והצלה. כמו כן, יש צורך לסייע במיצוי הפוטנציאל של ההתנדבות האזרחית בעת משבר.

מכון ראוּת פועל כיום יחד עם שותפיו, פיקוד העורף, הקואליציה הישראלית לטראומה ופדרציית יהודי ניו-יורק, על מנת לקדם את התפיסה של 'תרבות של מוכנות' בקרב עשרות גופים עסקיים ועמותות אשר ביכולתם לתרום תרומה מהותית לחוסן הישראלי בעת משבר.