אתמול פרסם השבועון ניוזוויק את תוצאות מדד "המדינות המצטיינות" שערך בקרב 100 מדינות. שאלת המחקר שעמדה בבסיס המדד היא "אם נולדת היום, באיזו מדינה הייתה לך ההזדמנות הטובה ביותר לחיות חיים בריאים, בטוחים, נוחים במבחינה חומרית ועם האפשרות הגדולה ביותר למוביליות חברתית?".
ישראל דורגה במקום ה-22 כאשר פינלנד, שוויץ ושוודיה דורגו במקומות הראשונים בהתאמה. קמרון, ניגריה ובורקינה פאסו סוגרות את הרשימה. המדד מבוסס על שקלול של מדדים בחמישה תחומים: בריאות, חינוך, איכות החיים, האקלים הפוליטי והדינמיות הכלכלית.
בעוד ישראל מדורגת במקום השביעי בשירותי בריאות, דירוגה בתחום החינוך שנקבע על פי שקלול של תוצאות במספר מבחנים בינלאומיים (TIMSS ו-PISA)מדאיג למדי. ישראל דורגה במקום ה-44 כאשר מלזיה, פרו וקזחסטן מקדימות אותה .
המשתנים לפיהם מודד הניוזוויק את איכות החיים הם: מדד ג'יני, פערים מגדריים, שיעור האוכלוסייה שחייה על תקציב נמוך מ- 2 $ ליום, צריכה לנפש, שיעורי הרצח, איכות סביבה ושיעורי אבטלה.
בתת מדד זה, ישראל דורגה במקום ה-25. אמנם ישראל מתאפיינת בשיעור אבטלה נמוך יחסית (7.4%) בהשוואה למדינות המובילות את הדירוג, אך מדד הג'יני של ישראל (39.2%) ושיעור מקרי הרצח ל-100 אלף תושבים (4.7) בעמדת נחיתות בהשוואה למדינות המובילות.
בעולם קיימים מספר מדדים המנסים להעריך את איכות החיים במדינות שונות. המדדים הבולטים בהקשר זה הם מדד איכות החיים של האקונומיסט (Quality of Life Index), מדד ההתפתחות האנושית של האו"ם (Human Development Index), ופרק איכות החיים באוגדן הנתונים של ה – OECD. המדדים נבדלים בשיטות האמידה ובמרכיבים שאותם הם בוחנים על מנת להעריך את איכות החיים.
מדדים בינלאומיים הם כלי חשוב לעיצוב מדיניות משום שהם מספקים למקבלי ההחלטות "תמונת מצב" אודות מצבה ההשוואתי של ישראל. הם מאפשרים לבחון את האפקטיביות של מדיניות שיושמה בשנים האחרונות, וכן יכולים לספק מידע אמין ורלוונטי בנוגע לתחומי פעולה נוספים הדורשים טיפול.
אולם למדדים בינלאומיים יש מגבלות. ישנם משתנים סובייקטיביים המשפיעים על איכות החיים בישראל, שאינם רלוונטיים למדינות אחרות, כמו למשל ערך מוסף יהודי. מרכיב זה מתייחס לרמת הסיפוק שאדם יהודי בישראל מפיק מהיותו חלק ממימוש החזון הציוני.
מכון ראוּת זיהה בעבר כי בנוסף לערך המוסף היהודי, ישנם שלושה מרכיבים נוספים המשפיעים על איכות החיים של פרטים בישראל (חלקם נמדדו ע"י הניוזוויק באמצעות משתנים שונים) : ביטחון כלכלי; רווחה חברתית וביטחון אישי-פיזי.

להרחבה ראה:
מדדי תחרותיות הבין-לאומיים: כלי לעיצוב מדיניות
איכות חיים בישראל

מכון ראות רואה בפתרון בעיית האבטלה מטרה חשובה, אך לא מספיקה כדי לחולל קפיצת מדרגה.  בכדי לשמור על המשק הישראלי תחרותי, חשוב לכונן ולחזק מוסדות שמטפחים את ההון האנושי. זהו תנאי הכרחי לפעילות כלכלית מתקדמת, קדמה טכנולוגית ומכאן, לקפיצת מדרגה.  

על כן, בעת גיבוש התוכנית התעסוקה הבאה חשוב לשאוף, לא רק לצמצום האבטלה, אלא גם ליצירת מנגנון הכשרה אשר יאפשר לעובדים להתאים את כישוריהם לדרישות המשק הגלובלי. כמובן שמעבר לתרומה למשק ולצמיחתו, ככל שהכשרתם של העובדים תעמיק ותתרחב, כך גם שכרם ומגוון אפשרויות התעסוקה שלהם יגדלו.

איכות חיים מוגדרת כאוסף מרכיבים המשפיעים על רווחתו הכללית של האדם. מדובר במושג סובייקטיבי וערכי שהגדרתו הינה תלוית זמן, מקום ותרבות. לפיכך, גוברת לאחרונה ההכרה כי תהליך בחירת המשתנים למדידה אינו יכול להיעשות רק על ידי מומחים 'מלמעלה', אלא יש צורך בקיום תהליך 'מלמטה' בו כל קהילה תגדיר בעצמה מה היא רוצה למדוד. התהליך בקהילה ראוי שיכלול חשיבה משותפת על מרכיבי איכות החיים ובחירת מדדים המשקפים את המרכיבים הללו. (בארץ טרם נעשה תהליך כזה).

האתגר המרכזי שעולה כיום הוא כיצד ניתן להגדיר איכות חיים ייחודית בכל מדינה או אזור, הנשענת על מדדים סובייקטיביים ותלויי תרבות, ומצד שני לבחור מדדי ליבה שיאפשרו להשוות את איכות החיים בין מדינות ואזורים שונים.

להרחבה ר': תוצרי מכון ראות בנושא איכות חיים.