מכון ראות גורס שמדינת ישראל צריכה לגבש תפיסת ביטחון לאומי חדשה. ברם, נראה שלאתגר בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי כוללת ורלוונטית צריך להוסיף גם את העובדה שקשה מאוד לגבש תפיסה כזו כאשר  מספר כה רב של שרים, בעלי גישות ואינטרסים שונים, יהיו אחראים על נושא זה. 

ראו גם:

לקראת תפיסת ביטחון לאומי חדשה לישראל?

תפיסת הביטחון אותה גיבש ברק מבוססת על הערכת הסכנות החדשות בפניהן ניצבת ישראל. לטענתו, מדינות ערב וארגוני הטרור הערביים נואשו מהתמודדות ישירה עם כוח המחץ של צה"ל. במקום זאת הם מנסים להעמיד במבחן את אורך הנשימה של מדינת ישראל ואזרחיה. כלומר, להתיש את ישראל עד שהיא תתפורר מעצמה ותיעלם. את ההתשה הזו הם מקיימים באמצעות ירי רקטות, פיגועי טרור ושלילת הלגיטימציה של מדינת ישראל דרך התקשורת הבין-לאומית והאו"ם.

הניתוח שלו דומה מאוד לניתוח של מכון ראות אודות אסטרטגיית הקריסה של מערך ההתנגדות. הבעיה היא שהתפיסה החדשה שעיצבה מערכת הביטחון היא צבאית בעיקרה ועוסקת באמצעים ובשיטות הלחימה וההתגוננות הנגזרים מאופי האיום החדש. לפי תפיסה זו צריכה ישראל  להקטין עד למינימום את השחיקה הפיסית של אזרחיה וחייליה, למנוע התנגשויות צבאיות גדולות ולדאוג שכשיוצאים אליהן הצבא מוכן ויוכל לנצח על אדמת האויב. תפיסה זו והכלים בהם  היא משתמשת אינם מסוגלים לתת מענה להגיון המדיני של מערך ההתנגדות. (ר' הקוד של ישראל פוצח; הטרור הוא בעיה קיומית).

מכון ראות פועל בימים אלו לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי חדשה שמטרתה לתת מענה לאתגרים החדשים בפניהם ניצבת ישראל.