אתמול פרסם השבועון ניוזוויק את תוצאות מדד "המדינות המצטיינות" שערך בקרב 100 מדינות. שאלת המחקר שעמדה בבסיס המדד היא "אם נולדת היום, באיזו מדינה הייתה לך ההזדמנות הטובה ביותר לחיות חיים בריאים, בטוחים, נוחים במבחינה חומרית ועם האפשרות הגדולה ביותר למוביליות חברתית?".
ישראל דורגה במקום ה-22 כאשר פינלנד, שוויץ ושוודיה דורגו במקומות הראשונים בהתאמה. קמרון, ניגריה ובורקינה פאסו סוגרות את הרשימה. המדד מבוסס על שקלול של מדדים בחמישה תחומים: בריאות, חינוך, איכות החיים, האקלים הפוליטי והדינמיות הכלכלית.
בעוד ישראל מדורגת במקום השביעי בשירותי בריאות, דירוגה בתחום החינוך שנקבע על פי שקלול של תוצאות במספר מבחנים בינלאומיים (TIMSS ו-PISA)מדאיג למדי. ישראל דורגה במקום ה-44 כאשר מלזיה, פרו וקזחסטן מקדימות אותה .
המשתנים לפיהם מודד הניוזוויק את איכות החיים הם: מדד ג'יני, פערים מגדריים, שיעור האוכלוסייה שחייה על תקציב נמוך מ- 2 $ ליום, צריכה לנפש, שיעורי הרצח, איכות סביבה ושיעורי אבטלה.
בתת מדד זה, ישראל דורגה במקום ה-25. אמנם ישראל מתאפיינת בשיעור אבטלה נמוך יחסית (7.4%) בהשוואה למדינות המובילות את הדירוג, אך מדד הג'יני של ישראל (39.2%) ושיעור מקרי הרצח ל-100 אלף תושבים (4.7) בעמדת נחיתות בהשוואה למדינות המובילות.
בעולם קיימים מספר מדדים המנסים להעריך את איכות החיים במדינות שונות. המדדים הבולטים בהקשר זה הם מדד איכות החיים של האקונומיסט (Quality of Life Index), מדד ההתפתחות האנושית של האו"ם (Human Development Index), ופרק איכות החיים באוגדן הנתונים של ה – OECD. המדדים נבדלים בשיטות האמידה ובמרכיבים שאותם הם בוחנים על מנת להעריך את איכות החיים.
מדדים בינלאומיים הם כלי חשוב לעיצוב מדיניות משום שהם מספקים למקבלי ההחלטות "תמונת מצב" אודות מצבה ההשוואתי של ישראל. הם מאפשרים לבחון את האפקטיביות של מדיניות שיושמה בשנים האחרונות, וכן יכולים לספק מידע אמין ורלוונטי בנוגע לתחומי פעולה נוספים הדורשים טיפול.
אולם למדדים בינלאומיים יש מגבלות. ישנם משתנים סובייקטיביים המשפיעים על איכות החיים בישראל, שאינם רלוונטיים למדינות אחרות, כמו למשל ערך מוסף יהודי. מרכיב זה מתייחס לרמת הסיפוק שאדם יהודי בישראל מפיק מהיותו חלק ממימוש החזון הציוני.
מכון ראוּת זיהה בעבר כי בנוסף לערך המוסף היהודי, ישנם שלושה מרכיבים נוספים המשפיעים על איכות החיים של פרטים בישראל (חלקם נמדדו ע"י הניוזוויק באמצעות משתנים שונים) : ביטחון כלכלי; רווחה חברתית וביטחון אישי-פיזי.

להרחבה ראה:
מדדי תחרותיות הבין-לאומיים: כלי לעיצוב מדיניות
איכות חיים בישראל

מדד השגשוג של מכון לגאטום, מודד את רמת העושר והרווחה של 104 מדינות בעולם. המדד מורכב מ-9 קטגוריות: נתונים כלכליים, יזמות וחדשנות, מוסדות דמוקרטיים, חינוך, בריאות, ביטחון ובטיחות, ממשל, חופש אישי והון חברתי.

ביצועיה של ישראל מדרדרים באופן עקבי: מדירוג 17 ב-2007, 19 ב-2008 לדירוג 27 בשנת 2009. אמנם ישראל רשמה תוצאה מרשימה בקטגורית המוסדות הדמוקרטיים ודורגה במקום ה-17, בזכות מספר גדול של מוסדות דמוקרטיים, ארגונים וחירויות אזרח. אך מנגד, ישראל דורגה בשאר הקטגוריות רחוק מ-15 המדינות המובילות. בקטגוריות חינוך ובריאות דורגה במקום ה-25 ובקטגוריות נתונים כלכליים, יזמות וחדשנות רשמה ישראל גם כן ציונים נמוכים יחסית למדינות המובילות ודורגה במקום 22 ו-23 בהתאמה.

כך משקף מדד השגשוג, בנוסף למדדים כמו מדד התחרות העולמי, את המגמה בה צועדת ישראל בשנים האחרונות. דירוגה של ישראל על פי מדדים אלו מצביע על הידרדרות איכות החיים בישראל ומחזק את הצורך באימוצו של חזון ישראל 15, ויישום העקרונות והקווים מנחים לקפיצת מדרגה בישראל שתביא לסגירת הפערים באיכות חיים בהשוואה למדינות המפותחות.