צוות חוסן נפגש עם הנהלת המכללה, המהווה גם חמ"ל של עיריית ת"א לשעת חירום, והעביר לידם 'קווים מנחים' למוסדות להשכלה גבוהה בהם מומלץ לעודד מחקרים ועבודות גמר בתחום המוכנות האזרחית בחוגים טכנולוגים ובמדעי החברה והבריאות.

למסמך קווים מנחים למוסדות להשכלה גבוהה, לחץ כאן.

מאז שלקח לידיו מתן וילנאי את הטיפול בתחום העורף, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, ניכר כי חלו שינויים בהערכות מערך העורף, וביניהם: הטלת האחריות הכוללת לטיפול בזירת העורף על משרד הביטחון, הקמת רשות החירום הלאומית (רח"ל), עדכון תפיסת ההפעלה של פיקוד העורף, הפניית תוספת תקציב ועריכת תרגילי חירום שנתיים בשם: 'נקודת מפנה'.

ואולם, דעה רווחת היא, כי בעת משבר ארצי כגון מלחמה כוללת או רעידת אדמה חזקה, היקף צרכי האוכלוסייה צפוי לעלות על היקף היכולות והמשאבים של הארגוני האמונים על העורף – רשויות מקומיות, מכבי אש, מד"א, משטרת ישראל ועוד. אם יפרוץ משבר בהיקף ארצי בישראל לא ניתן יהיה להסתפק בשיפור היכולות של ארגוני העורף האלה. על כן,  נדרש לפעול לזיהוי ולרתימת המשאבים שנמצאים בידי ארגוני החברה האזרחית והמגזר העסקי, כך שהם יוכלו להוות מענה משלים לצרכי האוכלוסייה.

בימי שגרה, מקומות העבודה, המתנ"סים השכונתיים, הקמפוסים האקדמיים והעמותות המספקות שירותים בסיסיים מהווים את הסביבה הטבעית של כל אזרח בישראל. על כן, בימי משבר, יש לרתום את משאבי הארגונים הללו לטובת צרכי השטח – הפעלת נקודות חלוקת מזון, מקומות לינה, תשתיות תקשורת וכוח מתנדבים. יתרונם של ארגוני החברה האזרחית בתשתיות הפעילות כבר בשגרה, בפריסה הארצית ובנגיעה הישירה בכל אזרח ואזרח. רק כך יכולת העמידות והתגובה האזרחית למשבר תהיה מהירה ויעילה.

כדי לעשות כן, יש להטמיע 'תרבות של מוכנות' בקרב ארגוני החברה האזרחית, משמע יצירת מערך התנהגויות, נהלים ברורים והגדרת סדרי עדיפויות ארגוניים עם פרוץ המשבר. למען הטמעת 'תרבות של מוכנות' ולמען חיזוק החוסן הלאומי יש להכין את כלל הציבור – לא רק את גופי המדינה האמונים על הנושא.

מדי שנה נערך תרגיל לאומי 'נקודת מפנה' המדמה אירועי חירום. מבחינתנו האזרחים, משמעות התרגיל היא כתבה יח"צנית בעיתון וצפירה, אשר מעטים מתרגלים באמצעותה את הכניסה למרחבים המוגנים. שינוי מתכונת התרגיל ושיתופם של  ארגוני החברה האזרחית, יצור תשתית של מוכנות ע"י הקניית יכולות בסיסיות להמשך תפקוד בעת משבר.

שבוע שעבר ציינו 20 שנים למלחמת המפרץ. דפי העיתון היו מלאים במאמרים אודות המלחמה הראשונה בה העורף בתל אביב נפגע. חשוב לזכור – במלחמת המפרץ לא נפגעו אזרחים רבים. המלחמה הבאה, כפי שניכר מתרחישי הייחוס, תראה אחרת.  על ממשלת ישראל ועל מתן וילנאי, כראש המשרד החדש להגנה על העורף, להוביל  את שינוי תפיסת ההפעלה ולפעול לשילוב החברה האזרחית במאמץ המוכנות הלאומי, באמצעות שדרוג מתכונת התרגיל השנתי. בידי וילנאי הזדמנות להוכיח כי הקמת משרד לענייני הגנת העורף היא לא עוד החלטה פוליטית שתעבה את המרחב הבירוקראטי ותבזבז לריק כספי ציבור, כי אם ביטוי לשינוי מערכתי בתפיסת החוסן הלאומי של ישראל.

עיקר הדיון עסק באתגרים הכרוכים בחיזוק מבנים לקראת רעידות אדמה החזקות הצפויות בישראל, אשר עלולה להוביל לאסון לאומי. במסגרת זו נדונו נושאים כגון כשלי התמריצים הקיימים לחיזוק מבני מגורים (תמ"א 38) וחיזוק מבני ציבור (כולל מערך בתי הספר).

מכון ראות הציג פן נוסף בדיון על ההיערכות לרעידות אדמה, והוא הצורך לפתח מוכנות בחברה האזרחית – בעמותות, בעסקים, בתנועות הנוער, בארגוני פילנתרופיה וכו'. תפיסה זו הוצגה בהרחבה בנייר 'רשת חוסן אזרחית'. מבין המלצות הנייר שצוינו בדיון: הסדרת המעמד של העמותות המספקות שירותים חיוניים לאוכלוסייה והגדרת חובת מוכנות אישית-משפחתית לעובדים שנדרשים להמשיך לתפקד בעת חירום (עובדים חיוניים). מהלכים כאלה אינם דורשים השקעת משאבים כספיים רבים, ואילו עשויים להפחית את חוסר הוודאות בקרב האזרחים במקרה של רעידת אדמה ולתרום רבות לחוסנם.

בהתייחסות לכך טען ד"ר אבי שפירא, יו"ר וועדת ההיגוי להערכות לרעידות אדמה: "האזרח צריך להבין שכשתהיה רעידת אדמה אף אחד לא יבוא לעזור לו, הם צריכים לקחת אחריות ולטפל בעצמם. הנקודה המרכזית היא פיתוח חוסן אזרחי וזה מתחיל קודם כל בבית. את הדבר הזה צריך להכניס לתודעה של האזרחים".

לפרטים נוספים לחץ כאן.