ישראל לא חתומה על האמנה הקוראת לאי הפצתו של נשק גרעיני (NPT) מתוקף הסכם בין ראש הממשלה גולדה מאיר ונשיא ארה"ב ריצ'ארד ניקסון (1969). במסגרת ההסכם הכירה ארה"ב ביכולותיה הגרעיניות של ישראל ולא דרשה ממנה להצטרף לאמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני בתמורה לכך שישראל תשמור על פרופיל גרעיני נמוך ולא תחשוף את יכולותיה הגרעיניות באמצעות ניסוי או הצהרה. תאום המדיניות הגרעין הישראלית אף נחשב מאז לאחד מרכיבי היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב.

לאחרונה פרסם מכון ראות את המסמך 'מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל', המתאר את מדיניותה של ישראל להימנע מלחשוף את מידת הפיתוח והיכולות שלה בתחום הגרעין, מדיניות שמהווה רכיב מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל.

למסמך  מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל  לחצו כאן.

.היום העלנו פוסט (באנגלית) אודות הספר 'התועלת של שימוש בכוח'  ותפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. לפוסט המלא לחצו כאן 

המסמך מציג מסגרת תפיסתית לארגון מחדש של העורף במצבי משבר, על יסוד הרעיון של 'עמידה איתנה'. ההנחה שעומדת ביסוד מסמך זה היא שהחזית האזרחית הפכה לזירה מרכזית של הביטחון הלאומי של ישראל.

האסטרטגיה 'עמידה איתנה' מבוססת על 'תרבות של מוכנות' המתייחסת למכלול של ערכים, סדרי עדיפויות והרגלים שיש להנחיל בכל הרבדים של החברה הישראלית. האסטרטגיה מחייבת שילוב כוחות בין מוסדות המדינה, מערך החרום, פיקוד העורף, החברה האזרחית והמגזר העסקי.

לקריאת המסמך לחצו כאן.